הכל בסוודר! הפסטיבל הכי חם חוזר בפעם העשירית

היה לי הכבוד לתפוס שיחה עם ליאור לוי, מייסד פסטיבל בסוודר. מהו הפסטיבל, מה סוד הקסם שלו, מהי המטרה האמיתית מאחוריו, איך הוא רואה את הפסטיבל בעוד 10 שנים ועוד!

נתחיל עם חוקי הפורמט לטובת מי שטרם נכח באירוע הקסום הזה. פסטיבל בסוודר שמתרחש השנה במהדורתו העשירית הוא אירוע ההתרמה הכי מגניב שאני מכיר והקונספט הוא פשוט: אתם מגיעים לבארבי בשישי בצהריים לצפות במגוון הופעות של מיטב האמנים, ובמקום לקנות כרטיס כניסה - אתם "משלמים" בסוודר או בפריט לבוש חורפי אחר. בפועל ניתן לחזות בקהל רב המגיע עם שקיות עמוסות בעשרות פרטי לבוש מגוונים שהדגש הוא כאמור על פריטים מחממים. מדובר בחגיגה אמיתית, חוויה אורבנית מיוחדת השוזרת קצוות של וודסטוק ו-Burning Man באווירת דרום תל אביב לכדי יצירה של אירוע מוזיקלי-קהילתי חשוב מאין כמוהו.

הכל התחיל לפני 10 שנים, אז ייסד ליאור לוי את הפסטיבל כדי לגייס בגדים עבור חסרי בית שהתקשו לשרוד את החורף ברחובות תל אביב ללא ביגוד מחמם. בגרסתו הראשונית של הפסטיבל, האירוע התארח בלבונטין 7 וליאור היה ממיין ומחלק את הבגדים בעצמו לנזקקים.

"או שאתה הופך למוזיקאי מצליח או שאתה הופך למוזיקאי מתוסכל" מספר לי ליאור. בעבר הייתה לו להקה אך הוא מצא את עצמו בצד המתוסכל, ואף על פי כן סלל דרך להשפיע על חיים של אנשים באמצעות מוזיקה - דרך הפסטיבל. המהות של הפסטיבל היא לשמוע מוזיקה ולעשות מעשה טוב. הפסטיבל לא בא לפתור את בעיית מחוסרי הבית, אלא לשים פלסטר ובעיקר להעלות את המודעות. זה צעד אחד יותר מאשר לומר "העירייה והממשלה לא עושות מספיק".

כיום, בגרסתו העשירית, האירוע זוכה למשבצת שנתית קבועה בבארבי והמקום מגיע לתפוסה מלאה לקראת שיא האירוע (לכן כדאי להקדים!). האירוע כולו מופק בהתנדבות מלאה, החל מצוות הבארבי והאמנים ועד צוות הפסטיבל שרואה בכך שליחות. מדובר בהפקה של ממש כאשר ליאור ושאר הצוות תופסים תפקידים שונים בזמן האירוע, וגם מיון הבגדים (שמתרחש מאחורי הקלעים תוך כדי ההופעות) עבר מעבודה עצמאית של ליאור אל צוות רחב של מתנדבים אשר ממיין את הבגדים והם מחולקים בין מספר עמותות אשר מפיצות אותם ליעדם.

איך מתחילים לארגן את האירוע בכל שנה? הצוות המוביל של הפסטיבל לא עוסק בזה בכל ימות השנה אלא מתחיל את ההיערכות בסוף כל קיץ במספר שיחות טלפון ופגישות בסופי שבוע. כאשר נמסר תאריך היעד מהבארבי כולם מתכנסים לתאריך הזה. "זה כמו שירות מילואים עבור חלק מהאמנים" מספר לי ליאור. "אני מטלפן לחמי רודנר למשל, או לדן תורן, חברים קבועים של הפסטיבל, והם מתייצבים". הליינאפ של הפסטיבל מורכב מרצף של הופעות קצרות (3-4 שירים כל אחת) של מיטב האמנים וביניהם נאומים קצרים כדי להעלות את המודעות של הקהל לנושאי הפסטיבל. בין האמנים המופיעים השנה ניתן למצוא את טיפקס,אלון אולארצ'יק, מאור כהן, דנה ברגר, מיקי גבריאלוב, יהלי סובול, דן תורן וטלי מן, סי היימן, גל דה פז, סגול 59, מירי אלוני ועוד!

שאלתי את ליאור האם באמת יש צורך באיסוף בגדים עבור חסרי בית והוא סיפר לי שהצורך אמיתי ומוחשי. בשנים האחרונות התרומות מועברות גם לפליטים, נשים בזנות, וכל מי שקר לו וניתן לעזור לו. למעשה, המשמעות היא הרבה יותר גדולה מאשר איסוף בגדים בלבד. עצם התרומה מעלה את המודעות הקהילתית והסביבתית בקרב באי הפסטיבל, שמגלם בתוכו מגוון רחב של ערכים כמו מיחזור אורבני, קהילתיות, עידוד לשימוש חוזר, ואפילו הנגשת מוזיקה בחינם לקהל הרחב.

זוהי שנתו האחרונה של ליאור כחבר בצוות הפסטיבל. חלק מהצוות המוביל עתיד להתחלף במטרה להעביר את השרביט לדור הצעיר. כיצד אפשר למסור הלאה כזה פרויקט חשוב ומשמעותי שאתה חתום עליו? ליאור מספר שהוא גאה להעביר את הפסטיבל הלאה. כיום הוא נמצא במקום אחר כאיש משפחה וכמובן ימשיך להגיע ולהיות מתנדב של הפסטיבל, אך הוא גם רוצה לחוות אותו מהקהל.

כיצד אתה רואה את הפסטיבל בעוד 10 שנים? הרגשתי שזו השאלה שהתקילה את ליאור והוא ענה שמצד אחד הוא היה שמח שיותר אמנים מהשורה הראשונה יתייצבו על הבמה והאירוע יגדל לממדים גדולים אפילו יותר, ומנגד ציין שסוד הקסם הוא שהאירוע לא ממוסחר אלא עובר מפה לאוזן, ורוצה שהוא יישאר קהילתי ונגיש, שאנשים יגיעו עם הילדים שלהם. העיקר הוא אומר, שהאירוע ימשיך והלוואי שבסופו של דבר לא יהיה בו צורך, או שיעשו "פסטיבל בסוודר" עבור ניצולי שואה או כל מטרה חברתית אחרת.

לפני שדיברתי עם ליאור חשבתי על כמה שאלות וכולן היו מאוד רציניות, לכן פניתי לחברה טובה שתעזור לי ותגיד מה הכי מעניין אותה לדעת על פסטיבל בסוודר, והיא כמובן לא אכזבה ושאלה: "מה הסוודר הכי שווה שהם קיבלו בכל השנים האלו?" ובכן, ליאור מספר שבשנה הראשונה של הפסטיבל קדם לו אייטם ב-Ynet שהופץ בתפוצה רחבה, וקיבוץ מהצפון ביקש לתרום 10 חרמוניות צבאיות (אותם אוברולים מחממים לתנאי שהות בשלג - מלשון "חרמון"). ואכן, אחרי שבוע הגיע משלוח של 10 חרמוניות חדשות מהניילונים. באותו ערב ליאור שם אותן על האופניים שלו ויצא לחלק אותן להומלסים שהכיר ברחבי העיר וידע שהם יזדקקו להן. יום למחרת הוא עבר באלנבי וראה את אחד ההומלסים שקיבל ממנו חרמונית, שרוע על הרצפה עם פנס בעין וללא החרמונית. אותו בחור סיפר שבלילה הגיעה כנופיה וגנבה ממנו בכוח את החרמונית ולליאור לא היה נעים כי הרגיש שזה באשמתו. הסיפור הספק-מצחיק-ספק-עצוב הזה מלמד הרבה על הקשיים של מחוסרי הבית, קשיים שרובנו כלל לא מודעים אליהם. מעבר לסוודר הכי שווה, ליאור מספר כי אנשים מביאים חצי ארון של בגדים חמים. שנה שעברה לדוגמה, האירוע היה בסימן "נשים". האיסוף התבצע לטובת עמותות שעובדות עם נשים מוכות ונשים בזנות והקהל התבקש להביא מוצרי היגיינה ופרטי לבוש עבור נשים.

בנימה אישית אני חושב שהפסטיבל הזה חשוב מאוד בנוף המוזיקלי וגם בנוף החברתי ואני קורא לכם להגיע!

הפסטיבל מתקיים בבארבי ביום שישי, 10.01.2020, החל משעה 12:00.