ראיון לחג עם עומר מושקוביץ

כדי להגדיר מיהו אמן טוב או מיהו אמן שטוב לו, צריך לדבר עם עומר מושקוביץ: יוצרת אינדי, בעלת שני אלבומים, קליפים משגעים וסדרת רשת מצליחה. ישבנו לשיחה (וירטואלית כמובן) כדי לברר מה שלומה בימים משוגעים אלו.

כתבת אורח מאת: יאיר צוקרמן

צילום: זוהר ראלט

אז היכרותכם: עומר מושקוביץ, נולדה בתל אביב בשנת 1991, זמרת-יוצרת, מוזיקאית, תסריטאית ושחקנית ישראלית. למדה בבית הספר רימון, הוציאה את אלבומה הראשון "צעדי רדיפה" בשנת 2017 ואת אלבומה השני "נצטרף לעדר" בשנת 2020. הוצאת האלבום השני לוותה במקביל בפרויקט הד-סטארט (עליו כתבנו בבלוג) של מימון המונים וגם בסדרת רשת בשם "סולדאאוט". בנוסף, הקליפ שלה לשיר "אמן טוב זה אמן שטוב לו", שאותו ביימה מושקוביץ לצד אליה מלמד, נבחר להשתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי Transnational Queer Underground בברלין. השתתפה בפרויקט "אז.עכשיו" במסגרתו הוציאה חידוש לשיר "קולנוע" של שרון ליפשיץ ודן תורן.

אז נתחיל משאלה כללית, איך עבר אצלך ראש השנה?

בסדר. ציפיתי שאתאכזב בעקבות הסגר אבל באופן מפתיע אני בתחושה נעימה ממנו. לך תדע למה, מצב רוח זה דבר הפכפך.

ואיך את בימים אלו באופן כללי?

זו תקופה של רכבת הרים, החוץ והפנים מתערבבים ומתנגשים. צריך להבין למה מקשיבים – לחוץ או לפנים בלבד, בלי להתערבב עם הדברים המדכאים שמתרחשים. האסטרטגיה שבחרתי בה היא פשוט להמשיך בשלי. כי להסתגר בדיכאון או להיות יותר מידי אקטיבית, זה קיצוני מידי ולא כל כך עוזר. אבל, וזה אבל גדול, למרות האסטרטגיה הזו, לא הצלחתי למצוא תאריך להופעת ההשקה של האלבום השני שלי, "נצטרף לעדר". כן עשיתי הופעת בזק ברגע האחרון, לפני תחילת הסגר השני. היו בה 60 אנשים והיה מרגש וכיף מאוד עם הקהל, רק כדי להרגיש שוב מה זה הופעה. לגבי הופעת ההשקה עצמה, חשבנו על הרבה מקומות וקפסולות ואיך מאפשרים לכל מי שרכש כרטיס דרך ההד-סטארט לממש את הכרטיס שלו, אבל זה לא הלך כל כך. היה לנו תאריך אופציונלי להופעה תחת כיפת השמיים וגם עכשיו, אם הכל יחזור - יש לנו תאריך.

משהו ביצירה שלך משתנה בעקבות התקופה הזו?

בגלל שיצא האלבום השני, קליפים ופרקים לסדרת הרשת שלי "סולדאאוט", אז האמנות בפועל עסקה יותר בצד של הוידאו. יש דברים, למשל בצילומי "סולדאאוט", שהשתנו כי המציאות עצמה השתנתה ומשתנה. אז זה מאתגר מאוד, וכן משנה משהו ביצירה, שאולי אני לא יודעת להגיד מהו, אבל סביר להניח שזה נכנס לתוך היצירה פנימה בצורה כלשהי.

אני רוצה ללכת אחורה, מתי התחלת ליצור מוזיקה ומתי הבנת שזה הקטע שלך?

התחלתי לכתוב שירים בגיל מאוחר יחסית, בתקופת הצבא. הייתי בסדנת כתיבה והיו לי שירים ספורים. אמנם תמיד ניגנתי אבל לא שרתי שירים שלי במסגרת הופעות. ההופעות הראשונות שלי היו נוראיות, אבל בצורה כלשהי, המשכתי בזה, אפילו שהכל הרגיש מורכב או מפחיד או קשה. כנראה שהפחד דחף אותי לעשות דווקא את הדברים האלו. האתגר של לעמוד על במה ולחשוף את עצמך הוא אתגר משמעותי. לדעתי, ב-2017 כשהוצאתי את האלבום הראשון שלי, אז הבנתי שיש עוד הרבה מאוד דברים מסביב ליצירה המוזיקלית שצריך לקחת בחשבון כמו הניהול עצמו שלי כאמנית עצמאית. בשלב כלשהו הבנתי שליצור זה חלק קטן מתוך "הדבר עצמו" שלי כאמנית ולכן נראה לי שפשוט התגלגלתי לתוך כל הדבר הזה שנקרא יוצרת ומוזיקאית.

האם כבר באלבום הראשון הגדרת את עצמך כזמרת ויוצרת, שזה הייעוד שלך? או שבכלל לא הייתה הגדרה כזו אף פעם?

זה בכלל לא היה במחשבה הראשונית שלי, כי אחרי האלבום הראשון רציתי בכלל לפרוש מהופעות ויצירה. זו הייתה ההכרזה שלי בפני עצמי. לכן לא הגדרתי את עצמי כזמרת יוצרת. מניחה שזו הרגשה טבעית. אבל אז קרה דבר אחר וחזרתי לעשייה מוזיקלית. למה? כנראה שהיצירה עצמה, הטהורה, החזירה אותי למוזיקה והחזירה הרצון להופיע וליצור. ועדיין, יצירה זה דבר חמקמק וגם עכשיו אחרי הוצאת האלבום השני, אני מרגישה שיש איזשהו ר, אז אולי לא תהיה הגדרה כזו לעולם.

הוצאת כבר שני אלבומים, יש דרך שעברת בין האלבום הראשון לאלבום השני?

בטח. הראשון מאוד פגיע, עצוב ואישי, מסתכל פנימה על חוויותיי מהעולם. האלבום השני יותר פתוח, רואה איפה אני ביחס לחברה והמדינה, מכיל היבטים פוליטיים וחברתיים בעוצמה גבוהה יותר מהאלבום הראשון. מבחינת סאונד התחדדה האמירה המוזיקלית.

האם יש חומרים שלא נכנסו לשום אלבום?

כן, אמנם מעט מאוד, לדעתי ארבעה או חמישה שירים שלא נכנסו, בתקופת היצירה שהייתה בין האלבומים. כמובן שלפני האלבום הראשון היו כל מיני שירים שלא נכנסו, אבל בעבודה עצמה לא נכנסו מספר שירים מצומצם לדעתי. הם הלכו לפח.

חושבת שתחזירי אותם ליצירות הבאות שלך?

לא, ממש לא, לדעתי הם לא יקומו לתחייה בשלב כלשהו.

כמה זמן לקח לעבוד על האלבום הראשון?

לפי דעתי לקח משהו כמו שנתיים, מהרגע שהתחלנו להפיק ועד הרגע שהוא יצא. השירים נכתבו לפני העבודה על האלבום הראשון וגם תוך כדי העבודה עליו.

ומתי הבנת שיהיה אלבום נוסף?

הייתה שנת בצורת אחרי האלבום הראשון, בערך בשנת 2018, ואז הגיע פרץ יצירה של מספר חודשים, בערך חודשיים או שלושה שבהם כתבתי המון שירים. נפגשתי עם שלי לוי (מנגנת על קלידים בהופעות שלי ומפיקה) כדי שתפיק לי את האלבום, יחד עם תמיר גורדין שהפיק לי גם את האלבום הראשון. לפני שהיה עניין לעשות אלבום נוסף, רציתי להופיע עם שלי בהרכב רק של שתינו, הרכב אלקטרוני. משהו פשוט שלנו. למעשה הוצאנו את "אמן טוב זה אמן שטוב לו" לפני המחשבה על אלבום שני. הפקנו אותו בעזרת תמיר גורדין וסתיו תל. יצרנו קליפ שהפך לויראלי. במקביל, בחגיגות יום ההולדת של רדיו הקצה והאיחוד של התחנה עם קול הקמפוס, הוזמנו לכולי עלמא והייתי צריכה להרים לשם כך הופעה עם שלי, ואז נוצר מצב שבמקום לחכות לעשות הופעות, אנשים התחילו להזמין אותי בעצמם כדי שאופיע. אז למעשה הטריגר היה "אמן טוב", שהוביל ליצירה נוספת ולבסוף למחשבה על אלבום וליצירת אלבום שני. מרגיש שהעולם החזיר אותי למוזיקה, הקהל דרש הופעות שהלכו והתרחבו ולכן לאט לאט חזרתי לזה.

כלומר, הפידבק מקהל היה משמעותי.

כן, מאוד, היה רצון מאנשים שזה ימשיך וזה נתן לי בדיוק את הכוח שהייתי צריכה ליצירה.

מה מגיע בקלות מבחינתך, לחן או כתיבת טקסט?

שאלה מורכבת. אני חושבת שאם אין לי משהו טקסטואלי בראש, אפילו ברמת המשפט הבודד, אז אני לא ניגשת לכתוב מנגינות. בד"כ יש טריגר רעיוני וטקסטואלי ואז אתו אני ניגשת להלחין. כמעט לא קורה מצב הפוך.

את מלחינה לבדך או עם עוד אנשים?

בד"כ אני כותבת מילים ולחן בעצמי וזה השיר. למשל, ב"עצות", שלי הייתה מאוד מעורבת בלחן של זה. היה לי המון טקסט והיא סידרה את זה לכדי לחן ושיר שלם, כולל פיזמון שישבנו עליו ביחד. תמיר ושלי יכולים לסדר את השיר בנגיעות קלות, אבל הרמונית השיר נשאר לרוב כמו שהוא מבחינה ראשונית כשאני כותבת אותו.

את שלי ותמיר הכרת דרך הלימודים במוזיקה?

את תמיר הכרתי בלימודים בבית הספר רימון, ואת שלי הכרתי מהעיר. אהבתי את שלי ורותם, ההרכב שלהם, ובשלב כלשהו חיפשתי במקביל מישהי שתנגן בקלידים אצלי. היא הסכימה אחרי תחנונים רבים שלי, דבר שלא קורה לרוב, אבל מאוד רציתי שהיא תנגן אצלי. בשלב מאוחר יותר היא עזבה את ההרכב שלנו, אבל אני לא הסכמתי לכך, הבנתי שהיא גאון ולא ראיתי מצב שהיא תעזוב את ההרכב. זה אף פעם לא קרה לי שהתחננתי כל כך בצורה הזו, אבל היא השתכנעה ונשארה איתי עד היום כדי להפיק את המוזיקה שלי ולנגן איתי בהופעות.

אני רוצה לדבר קצת על יצירה של קליפים. ניכר שלקליפים יש מקום משמעותי ביצירה שלך. את רואה בקליפ חלק אינטגרלי מהיצירה?

אני חושבת שקליפ הוא חלק מאוד אינטגרלי מהיצירה. זו אופציה נוספת להגיד משהו ולחבר את השיר עצמו. אם עושים קליפ אז לדעתי צריך לעשות אותו מכל הלב ובמיוחד כדי שירחיב את היריעה ואת נקודת המבט על השיר, את הזווית הנוספת שלו, השלמת התמונה וההרחבה שלו כשיר. אני משקיעה המון מחשבה לקליפ – יש לי קליפים פשוטים לעומת כאלו שעלו קצת יותר כסף, אבל הרעיון המרכזי הוא שצריך להתייחס לזה כמו לבניית תסריט או סרט קטן. לצאת לידי חובה כדי סתם יהיה קליפ, זו לא שיטת עבודה נכונה לדעתי.

למעשה, כל שיר שיצא, לפני שהאלבום השני יצא לעולם, הגיע בצורת קליפ, נכון? כולל "עצות" שדווקא יצא לאחר האלבום השני.

כן, בהחלט.

אז בעניין זה, רואים למשל שהקליפ לשיר "ילד של מי אתה", נוצר ונעשה בהתאם לתקופה שיש עכשיו, בעצם בסגר הראשון שהיינו בו.

נכון, יפה ששמת לב לכך. זה בכלל לא היה אמור להיות סינגל, אבל אז מה שקרה זה שעם כל הקורונה והסגר וגם בהקשר למילים הראשונות של השיר: "נתחיל הכל מבראשית, נצא לתוך גלות שלישית", הייתה תחושה של סוף העולם ואמרתי לעצמי שהשיר נולד מחדש. רצינו לצלם לו קליפ בסגר כי כך זה הרגיש הכי נכון, השיר הרגיש רלוונטי והתאים לתחושותיי ולאווירת הסגר הראשון, לכן יצא בסופו של דבר כסינגל.

מבחינת הופעות, הייתה אמורה להיות הופעה במועדון הבארבי ב-9 למאי, אחר כך הפכת את המספרים ל5 לספטמבר.

נכון, אבל זה לא שינה את המזל כמו שחשבתי שזה יעשה. עכשיו ניסינו למצוא מקום בחוץ אבל אנחנו לא יודעים מה קורה. לא פשוט לארגן הופעה כשאפשר לתכנן מקסימום שבוע קדימה.

מה שמוביל אותי לשאלה המרכזית, האם את מתגעגעת להופעות חיות?

כן, מאוד. עשינו הופעת בזק שהודענו עליה בפיסבוק בלילה שלפני ההופעה. דיברתי עם האוזן בר, אמרתי להם שאני חייבת להופיע וסגרנו הופעה בדקה ה-90 לפני הסגר השני, כי תראה, אי אפשר עם הבילד אפ הזה, להתחמם ולהתאמן, להפסיק לחצי שנה ואז לחזור כאילו כלום. כמעט ושכחתי מה זה להופיע כבר.

מתי הייתה ההופעה האחרונה לפני כל הטירוף?

ההופעה האחרונה לפני הטירוף הייתה בפברואר, בפסטיבל בירושלים. שיא החורף, שבע מעלות בחוץ, אבל היה כיף מאוד.

אז בעצם ידעתם שהופעות כבר יהיו בחוץ...

חחח, בדיוק, ידענו שזה יהיה בחוץ אבל לא שזו תהיה ההופעה האחרונה. הגעתי עם כפפות ועם כל הציוד הדרוש להופעה בחוץ בחורף.

הקשר עם הקהל בהופעה חשוב לך?

בטח, מאוד, פידבק מהקהל זה מדהים. גם בהופעת הבזק שעשיתי באוזן בר, זה היה מרגש מאוד, החום והאנרגיה של הקהל שאין לה תחליף. הכל מיידי והתגובה מיידית וחסרה בתקופה זו.

חשבת לעשות הופעות זום?

עשיתי הכל, גם בצוללת הצהובה ששודר בפיסבוק, לייבים, פסטיבל אינדיזום-זום, אבל זה די מיצה לדעתי. אפילו עצוב מאשר לא להופיע פיזית מול קהל. זה נחמד אבל אפשר להפסיק עם זה לדעתי.

נעבור לדבר קצת על סדרת הרשת שלך "סולדאאוט" שליוותה את יציאת האלבום השני ואת פרויקט ההד- סטראט שלו. למה חשבת לעשות את האלבום השני דרך הד-סטארט?

פשוט מאוד, לא היה לי כסף ליצירה שלו. לא רציתי ללכת לכיוון של הד-סטארט, כי חשבתי שזה הורס את הפאסון קצת, אבל לא הייתה ברירה ובסוף היה מאוד כיף לעשות אותו. גם היה מאוד מצחיק, עד כדי כך שאפילו מנכ"ל הד-סטארט השתתף בסרטון לפרויקט וצחק על זה בעצמו. באלבום הראשון גייסתי כסף בעצמי ובאלבום השני הד-סטארט השתלב בצורה מדהימה, ובכלל, הד-סטארט זה פרויקט מדהים ועצם המחשבה שיש קהל שרוצה ודורש את האלבום הבא שלך היא מדהימה. זו תחושה כיפית להגיע בצורה כזו לאלבום.

ההשקעה באלבום השני הייתה גבוהה יותר מהראשון?

לא, דווקא פחותה יותר. ידעתי איפה אני חוסכת ועל מה בדיוק אני מוציאה את הכסף בשביל האלבום. אבל בסוף תמיד יוצא סכום לא מבוטל על יצירת אלבום.

הרעיון לסדרת הרשת הגיע במקביל להד-סטארט?

סדרת הרשת קרתה קצת לפני ההד-סטארט, אבל גם קצת במקביל. בנינו את זה בצורה כזו שתוך כדי הסדרה ייווצר ההד-סטארט. תודותיי בנושא זה הן לאייל בסון, המנהל של Tatran ובאופן כללי מייעץ מדהים. הוא דחף לזה שההד-סטארט יהיה גם חלק מהסדרה, וכחלק מהמסע להופעה בבארבי.

עד כמה יש חלקים בסדרה שהם מאולתרים ועד כמה שכתובים מראש?

שאלה טובה. עקרונית אני כותבת הכל מראש ועל זה אנחנו מאלתרים. יש סצנה ברורה עם התחלה, אמצע וסוף, אנחנו יודעים מה אנו רוצים ויש לי משפטים שחשוב לי שיאמרו כחלק מהתסריט. אבל בתוך זה כמובן שיש מקום לאלתורים.

שמתי לב שיש מוטיב מרכזי בסדרה, שבו כל מיני אנשים... רגע, את באמת עובדת עם האנשים האלה במציאות?

ירון הוא לא היחצן שלי. הכרתי אותו לפני בבית ספר רימון ויצא לנו לעבוד עכשיו בפרויקט של "אז.עכשיו". אמרתי לו שהוא חייב לשחק בסדרה שלי כי הוא פשוט מתאים לדמות שכתבתי, והוא אכן הביא הברקות לסדרה. כולם חושבים שירון הוא בעצם היחצן שלי, למרות שהוא לא, אז זה מאוד מצחיק. מורן פז היא היחצנית שלי.

ולמשל, כשביקשת משאול מהבארבי להשתתף, הוא הסכים בקלות?

בהתחלה לא גיליתי לו. ידעתי על הסדרה אבל רק קבעתי איתו הופעה בבארבי. חלק מהשיחה שניהלתי איתו מופיעה בפרק ב"סולדאאוט", אבל מה שקרה בפועל זה שהוא באמת הקשיב לשירים שלי תוך כדי השיחה הטלפונית שלנו, מאוד התחבר ואהב, פרגן ואמר שאין בעיה לקיים הופעה בבארבי. לאחר מספר ימים סיפרתי לו על הסדרה שאנו רוצים לצלם והוא ממש זרם על זה, צחק והסכים לפרגן ולהשתתף בפרק בסדרה.

עד כמה הסדרה משקפת את המציאות? עד כמה זה מבוסס על התהליך שעברת ביצירת האלבום השני?

אני חושבת שההתחלה של הסדרה מאוד משקפת את מה שעברתי באלבום הראשון. הייתי יותר "קלולסית" ולא יודעת כל כך איך הדברים עובדים, לעומת היום שאני מבינה הרבה יותר טוב איך הכל מתנהל. הכל זה ערבוב של אמת ושקר, אני אפילו לא סגורה לפעמים על מה אמת ומה שקר. יש בסדרה הרבה דברים שאני חווה רגשית אבל אני צוחקת עליהם ומקצינה אותם. הגרעין עצמו הוא מן הסתם אמיתי ומבוסס על החוויות והתחושות האישיות שלי, עליהן מולבשת הקצנה וצחוק ולקחת את זה קדימה ולמקום מעניין. כמו מניפולציה כזו.

אנחנו מגיעים לסוף הריאיון, אני רוצה לשאול על העתיד, האם יש חומרים חדשים שהתחלת לעסוק בהם? או לחשוב עליהם? משהו במגירה שמחכה לצאת החוצה?

כרגע התכנון הוא להבין לאן הולכת סדרת הרשת "סולדאאוט", האם תהיה עונה שנייה ולאן היא תלך. אולי לסדרה רחבה יותר. יש התחלות של שירים אבל ברמת המשפטים הבודדים, וכל מיני שיתופי פעולה, כמו בפרויקט "אז.עכשיו" שבקרוב ייצא עוד שיר במסגרתו, ובעתיד כנראה ייצא עוד פרויקט במסגרת התקופה שקראו לי להשתתף בו, אז נחכה גם לו. לגבי שירים חדשים, כל דבר בעיתו, יגיע גם הזמן שלהם להיווצר ולצאת לעולם.

עומר, אני רוצה מאוד להודות לך, מקווה שאראה אותך בהופעה פיזית בקרוב.

תודה, היה כיף מאוד, חג שמח!

קישור לבנדקאמפ - אפשר לקנות עותקים פיזיים של האלבומים וגם מרצ'נדייז שווים!