שיר על אהבה וכמיהה

הסינגל האחרון של יואל שמש, "לִיָה", הוא שיר אהבה פשוט ונוגע, על סיפור שהיה או לא היה.

יש שירים שבפעם הראשונה שאתם שומעים אותם, 5 שניות לתוך השיר, אתם מבינים שאתם הולכים להתאהב, וכדי לא לבזבז את השמיעה הראשונה על הסחות דעת אתם עוצרים הכל, שמים אוזניות ומפסיקים כל מה שאתם עושים. אתם מאזינים בשקיקה, מנסים לתפוס כל תו וכל מילה. כזה הוא השיר "לִיָה" של יואל שמש.

אז לפני הכל אני מזמין אתכם לשמוע (ולצפות תוך כדי בקליפ - חובה!)

"לִיָה" הוא שיר מהורהר ומסתורי, שיר של התכנסות והקשבה לקסם שבמפגש הראשוני בין זוג אנשים זרים. השיר מציג בצורה מדויקת ובתמימות של אהבה ראשונה כיצד נבנים חלומות ותקוות ומספר סיפור של פשטות ותמימות שישאיר לכם צביטה בלב.

השיר מלווה בקליפ אנימציה מאת היוצרות רוני גולדשטיין ועמית כהן, בוגרות המחלקה לאמנויות המסך באקדמיה לעיצוב "בצלאל". העדינות שבשרבוטי האנימציה משתלב עם הפשטות שבשיר ויחד הם מוגשים כיצירת אומנות אחת שלמה.

שמש כתב את השיר ב-2010, ושומר בסוד האם זה סיפור דמיוני או שאכן התרחש מפגש אמיתי בינו לבין לִיָה. הוא מספר: "מדובר באחד השירים הראשונים שהלחנתי אי פעם, ובעצם השיר היחידי באלבום ששרד את השנים הארוכות. כתבתי אותו בימים של שמירה בבסיס צבאי נידח והאמת שמאז ועד היום עברו כל כך הרבה גלגולי חיים שאני לא ממש יודע אם השיר הוא אמת או חיזיון. לאורך השנים המילים של השיר השתנו פעמים רבות, עד שזה התגלגל לגרסה הסופית, ויש אנשים שאפילו שמעו אותו בהופעות בגרסה עם מילים אחרות, אך הלחן תמיד נשאר אותו לחן שהלחנתי בגיל 18 בצבא".

יש קסם בשיר שמוגש בצורה מינימליסטית, בעיקר שירה ופסנתר, כי הוא משאיר מרווח למילים להדהד ולגעת. משאיר מספיק מקום כדי שתוכלו להכניס את עצמכם לאותו סיפור ולחוות אותו גם, משאיר מספיק מקום כדי לתהות האם זה לא סיפור שקרה גם לכם. ואז, נגינת הפסנתר (המופלאה!) של יואל תיכנס ותמלא את החלל שהמילים יצרו, אך תשאיר קצת מהחלל אצלכם בחזה, גם אחרי שהשיר יגמר.

לינק להאזנה בספוטיפיי